- תַּפְקִידָא
- תַּפְקִיד, תַּפְקִידָא, תַּפְקָדָא,ch. sam( תַּפְקִיד m. (פָּקַד) command, charge; trust.), command, charge; trust. Y.Taan.I, 63d top תַּפְקִידָהּ, v. פְּלַט; Y.Ber.V, 9b top תַּפְקִידֶיהָ (h. pl.); Yalk. Kings 207.Pl. תַּפְקִידַיָּא, תַּפְקָ׳. Targ. Y. Deut. 5:28; a. e.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
